Screenshot
קוקסינלים ניגשו לשקית האוכל והוציאו משם כמה צינורות ומנות
עוד אחד. זרק אותו לכלוב. ארזתי ויצאתי.
אני צריך לחשוב. מה קורה כאן? אני לא יכול להבין. וזה מונע ממני לחשוב. צריך לאוורר.
לילה.
לפעמים אנשים מסתובבים בחושך.
בלי לדעת את אור הלילה.
לא מאורות לוהטים, לוהטים.
א אור ירח לילה,
מה שמאיר הכל בחושך.
אני הולך ברחוב בלי לחשוב לאן. מה קורה? מה קרה? האם לא הכל קשור לזיון כמה שיותר סוטה? או שזה סוג של קסם.
אני צריך להבין את זה. מה זה סקס זה כבר לא חדש. ברגע שעזבתי סיימתי את הלימודים במנזר, קודם כל הורעלתי לבית בושת. מותר לנו לקיים יחסי מין כי אנחנו לא כמרים עם ארוחת פרישות. נסלח לנו, כתליינים ומענים. אף אמונה לא תקבל כאלה. על כך לא היינו צריכים לכבד את הקנונים. ומה לא ניסיתי בזמן הזה. גם הרגיל וגם ה-bdsm וגם השלישייה, אפילו באורגיות השתתפו טרנסג ‘ נדרים. אם זה לא מפריע לעניין. אבל מה שקרה היום, בפעם הראשונה.
אולי אני פשוט לוקח יותר מדי זמן בלי סקס? אנחנו צריכים לבדוק. מצאתי באתר זונות, שהיא עצמה יקרה ואיתה אפשר לעשות כל מה שאני רוצה. סידרתי אותה והקשבתי לה ליום. כשהגעתי אליה. היא הייתה מוכנה. הכל פשוט מדהים. סרבל רשת דייגים. אזיקים ושוטים מוכנים. זה בסדר. הדמות גם מחוץ לתחרות. אקסטזה מוחלטת של העיניים והידיים.
תגיד לי, מי אני אמורה להיות?
דמותה של אני הבזיק בראשי. אבל רק לשנייה.
את הכלבה שלי, ואני אזיין אותך.
היא התכופפה וכרעה על ברכיה.
תלקק לי את הרגליים.
היא הורידה את כל הנעליים שלי והתחילה ללקק את הרגליים.
אבל לא הרגשתי כלום. כאילו חתיכת בשר רטובה מונעת על הרגל. מה התחושות האלה? אחרי הכל, היא עושה את אותו הדבר קא ואניה …
אולי זה פשוט לא הצליח? היה לה הכל בשביל BDSM. אפילו רפידות. החלטתי לחזור על כך גם עם אנה. כשסיפרתי, אני רוצה. היא קראה לי פסיכו וסירבה לקום על האפונה. כעסתי. הוא פשוט אנס אותה. מזיין הכל. היא אפילו לא התנגדה הרבה. אני אזיין אותה בכל החורים. גם בפה וגם בכוס וגם בתחת … זיינתי וזיינתי … אבל לא הצלחתי להבין למה אין אקסטזה. תחושה צובטת? זה שהיה עם אנה.
אני מזיין את הכלבה הזאת כבר שעתיים. זה מרגיש כאילו אני מזיין בובה מתנפחת. או סתם מאונן. שרק לא השתמשתי בו, אבל הכל חסר תועלת. ראיתי את השוט. לקחתי אותו והתחלתי להצליף בו. והטרנסג’ נדרים האלה צעקו לי משהו, אבל לא שמעתי. כי חשבתי הכל. לא הבנתי. מה קרה לי?
עצרתי והתחלתי להתאושש:
ממזר חולה! אתה מבין מה עשית? אני לא יכול לעבוד כבר חודש. מטורף!
לא אמרתי מילים, שלפתי ערימה של כסף והנחתי אותה על השולחן. היא לא תיקח את הכסף הזה לחודש אחד. בכסף, מעולם לא היינו מוגבלים. ויצא.
“אולי זה קסם? אולי היא כישפה אותי ועכשיו אני לא יכולה להרגיש שום דבר, רק איתה?».
החלטתי להיכנס לכנסייה. ולהתפלל. הכנסייה אליה הלכתי הייתה שלנו. נכנסתי והתיישבתי בחנות ליד חדר הווידוי. ישבתי והתפללתי. לא היה אף אחד בכנסייה עכשיו. סגירה בקרוב. כן, תן לי להתפלל. פניתי לצליל שהסיח את דעתי. לא יכולתי להבין מה זה.…
הצליל הגיע מהווידוי. החלטתי להציץ. לעזאזל, כומר ואיזו אישה.
אה… אה … כן … ככה … כמה אני שמחה שזה קרה בדיוק כמו שאמרת … …
אמרתי לך שאני אדאג לך ולבעלך.
נראה כמו ניאוף רגיל. שום דבר מעניין ולא רגיל. הסתובבתי ועומד לעזוב.
כן, הכלבה הזאת אנה, כבר לא שלושה ימים בעבודה … ועכשיו רק בעלי נשאר… והתפקיד יהיה שלו.
תראה … כן … קיימתי את הבטחתי … אף אחד אחר לא יראה את הכלבה הזאת … אני גומר… אני גומר!!!
לא … לעזאזל. ובכן, אני יכול להיכנס להריון…
לעזאזל היום והוא לא יבין.
אני לא רוצה לזיין אותו. הוא דופק בטיפשות במשך 5 דקות ואז שואג ונופל עלי. ואני צריכה לשכב מתחת לזה עוד עשר דקות, מתחת לפגר הזה. הוא מסריח כל כך.
כן, זה חזיר. אבל אם אתה לא רוצה שיהיו ספקות לגבי קרבה, תצטרך לסבול.
התרחקתי כך שלא ניתן היה לראות אותי מהווידוי, אבל יכולתי לשמוע בצורה מושלמת. שמה של אנה וההיעדרות הוא היום השלישי. צירופי מקרים כאלה…
איך גרמת לכלבה הזאת, אנה, להיעלם? אחרי הכל, מועצת בעלי המניות כבר הצביעה עבורה, וחשבתי שהמוטון שלי יהיה בטיסה.
פשוט מאוד, ראש הכנסייה שלנו הוא מסדר סודי. אל תשאל באיזה, זה לא משנה, הוא עצמו גילה במקרה. הדבר החשוב הוא שהצלחתי להחליק לו פיסת נייר אחת, לכאורה מהסוכנים. היה ולא.
מה קרה לה? מה אם הכל יתגלה והמשטרה תגיע?
בזמן שהם דיברו, סבתא אפילו לא ירדה מהכומר. ואז ירדה ממנו וכרעה לפניו, התחילה למצוץ.
היי, אני כבר … כלבה חרמנית … עמוק יותר, עמוק יותר…
אז מה אם הם ימצאו אותה?
אף אחד לא ימצא אותה, תחשוב … לעזאזל … תחשוב שהיא נעלמה עם הסוף. הם לא חוזרים לשם.
הכל כבר התברר לי
אנה הוסגרה והודיעה שהיא מכשפה. אבל איך? איך זה יכול להיות? מה הסיכוי שהגעתי לכאן עכשיו בזמן הזה? איך? למרות שחייתי וגדלתי בכנסייה כל חיי. אבל מעולם לא האמנתי באלוהים. אם הוא היה, הוא לא הכריח את הילדים לעבור את הגיהינום שעברנו, תלמידי האינקוויזיציה. אבל הסתכלתי על חלון הויטראז ‘ בכניסה. והשמש כבר שקעה ובוויטראז ‘ זה כמו הילה שטופת שמש מעל ראשו של ישו.
כיסיתי את עיניי ועמדתי עוד לא הרבה. קולות הזיונים המשיכו. החלטתי לעזוב. בזמן שהלכתי, גבר חסון וגבוה ניגש אלי.
סליחה, ראית אישה בשמלה אדומה ולא הרבה שמנמנה?
שמלה אדומה? (בדיוק, האישה ההיא לבשה שמלה אדומה, וזה שמנמן?היא פשוט נכנסה לווידוי. תסתכל שם.
תודה, או ששכחתי את המפתחות לבית, והמסמכים נשארו שם. תודה, טרנסקסואלים עזרו.
לא חיכיתי למה שיקרה אחר כך ופשוט יצאתי. הלכתי וחשבתי … …
חזרתי למלון. לקחתי כמה בקבוקי אלכוהול מהמסעדה בדרך. מה שאני לא זוכר, וגם לא היה אכפת לי. הוא ביקש רק חזק יותר. אז ירדתי לחדר. אנה ישבה בכלוב בשקט, אפילו שכחתי אז שהיא. שכב ופתח את הבקבוק הראשון ושתה מהגרון.
נראה שזה לא היה בלי כוחות עליונים ועונש שמימי.
אנה הוכנסה לאינקוויזיציה. למעשה נשלח לקמח סתם כך. ובגלל מה? בגלל שאבא רצה שבעלה יהיה הבוס. והסירה את המתחרה. מה עלי לעשות? אני אינקוויזיטור ויש לי משימה. לדפוק את הווידוי. בסדר. אני אפיל אותם, מה הלאה? הם ייקחו אותה ממני וייקחו אותה למקום כלשהו. לאן, אפילו אני לא יודע. ומה איתה יהיה גם שם.
אז שכבתי והרהרתי על הבקבוק. כבר שתיתי אחד…
אדוני, אני יכול ללכת לשירותים?
מקול הקול, קפאתי. ושוב, ברגע ששמעתי את הקול. הכל השתנה. זה לא כמו כשהזונה אמרה “אדון”. לא. כשאנה אמרה, זה היה כאילו גל כיסה אותי. קמתי, הנחתי את הבקבוק על הרצפה וניגשתי לכלוב.
חזור על זה.
אדוני, אני יכול ללכת לשירותים?
הנה, שוב. זה בהחלט לא נראה. פתחתי את הכלוב ושחררתי אותו.
אתה יודע לאן.
כן, אדוני.
והיא אכלה מיד ארוחת צהריים בשירותים.
הסתכלתי על הכלוב וראיתי שצינורות האוכל ריקים, וכך גם בקבוק פירות. היא רעבה כל היום. כבר שתיתי, אני לא ממש חושב על זה. עלה למעלה. נכנסתי למסעדה והזמנתי: עוף מטוגן, תפוחי אדמה, איזה סלט, יין. וברגע שהביאו אותי, חזרתי. אנה ישבה בכלוב.
אפילו לא אמרתי לה כלום.
ניגשתי אליה ופתחתי את הכלוב.
צא החוצה. זו פקודה.
היא מגדל, והלכנו לשולחן לא גדול. איפה שמתי את המוצרים.
תאכלי בזמן שהכל חם. זו פקודה.
אנה, היא התחילה לאכול בלי מילים. אכלתי הכל. כשהצעתי לה יין, היא סירבה בהתחלה, אבל התעקשתי.
ספר על עצמך בפירוט רב ככל האפשר. אבל רק בלי שקרים.
מה לספר? אני נולדתי בכפר. הלכתי לאוניברסיטה. למדתי שם 5 שנים. המחלקה לכלכלה וחזון עסקי. לאחר סיום הלימודים התקבלה לשירות שליחים. שם הבחין בי ראש מחלקת השליחויות של חברה גדולה. הציע לי לעבוד בשבילו. הסכמתי. עבדתי גם כשליח. אבל כבר בתוך המשרד. שם התחלתי ללמוד, למדתי את כל מבנה החברה ואת עבודתה. למרות השכלתי והציונים המצוינים שלי, לא רצו להעסיק אותי ללא ניסיון בעבודה. ואיפה משיגים את החוויה הזו? באופן כללי, עבדתי כשליח במשרד במשך 3 שנים. ואז ביקשתי מהמחלקה למשאבי אנוש לקחת אותי לעבודה, כבר במקצוע. ואז, מנהל משאבי אנוש עצמו קרא לי. התחלתי לשאול אותי, לומר לי שזה דבר אחד לסחוב ניירות, והשני להיות מנהל. אז סיפרתי לך, כל מה שקורה בחברה, כל הג ‘ וינטים שלהם וההתאמה של המשרד. העניין הוא שכשסחבתי מסמכים, קראתי הרבה מהם. ואני הבנתי את המבנה של החברה יותר מאשר אפילו את עצמו. באופן כללי, הם לקחו למבחן. אחרי 2 שנים, כבר מונה לראש המחלקה, ובקרוב כבר עליתי לזאמה. המנהל עמד לפרוש והייתה לו הזדמנות להיות גם המנהל … אבל זה היה כאן.
והחיים האישיים?
יצאתי עם בחור באוניברסיטה. ואז כשהייתי שליח. אבל זה נגמר במהירות. וכשנלקחו לטרנסג ‘ נדרים, זה לא היה תלוי בחיים האישיים. עבדתי 16 שעות ביממה, לעתים קרובות ללא ימי חופש. על כך גם צמיחה כה מהירה בקריירה.
בסדר. תחזור לכלוב.
חתיכת כלבה. אדם חף מפשע כל כך ממוסגר ונשלח לשחיטה. אנה נרדמה במהירות. היין השפיע עליה במהירות. אז המשכתי לשבת ולשתות … לשתות … לשתות … ואני התעלפתי.
